יום שלישי, 28 באוקטובר 2008

איזה טעם נפלא יש לדגים במסעדה הזו!

עוד מורה נדהם ומחוייך מול המוטיבציה וההנאה של ילדים הכותבים בבלוגים הוא Mark Pullen המלמד כיתה ג' בבית ספר במישיגן וכותב על חוויותיו בבלוג שלו.
משימת הכתיבה שהוא נתן לתלמידיו בבלוג שפתח להם, היתה לכתוב על מסעדה שהם אוהבים במיוחד. גם אני חייכתי כשקראתי את התיאור הבא:

"like it because when they cook the calamari you can almost taste the salty good ness. When a ton juicy calamari hits my plate. My mouth starts to water I can see it sizzeling on my plate .when the Waiter leaves the table my mom makes the kids wait and the adults get to pick first. When are food comes I start golping it down right away. When the bill comes and every body is done we have full tumes and that’s why I like the Fish Dock"
איזה תיאור נפלא של ילד בכיתה ג'! איזה מזל שהוא כתב את התיאור הזה בבלוג וכך יכולתי גם אני ליהנות מכתיבתו של הילד.
למרות שהבלוג הזה הוא בלוג שיתופי (כלומר שכל הילדים כותבים רשומות באותו מרחב), ואני מעדיפה מצב שבו לכל ילד יש מרחב אישי להתבטא בו ולמרות שניכר שהכתיבה עברה הגהה לשונית לפני פרסומה (לעיתים עדיף להשאיר את הכתיבה אותנטית בעיניי), ולמרות שהמורה עצמו פרסם את הרשומות ולא הילדים- הבלוג הזה נותן עוד חיזוק לדעתי החיובית אודות שימוש בבלוגים לכתיבה בבתי ספר.

מוכרחים להיות אופטימיים...

לאחרונה פורסם מחקר חדש שנתוניו מצביעים על כך שמספר הולך וגדל של בתי ספר משלבים את הטכנולוגיה בכיתות ומעודדים את השימוש בה מחוץ לכותלי ביה"ס.
המחקר בדק 1436 מורים, ספרנים בית ספריים ומומחי מדיה (רכזים?)ומצא ש77 אחוז מהמורים דיווחו שבתי הספר שלהם נותנים שיעורי בית שיש בהם הפנייה או שימוש באינטרנט. יותר מכך, תלמידים עסוקים ביצירת מדיה: 24 אחוז מבתי הספר היסודיים מדווחים שהתלמידים יוצרים סרטוני וידאו כחלק משיעורי הבית שלהם (באחוזים הולכים וגדלים ככל ששכבת הגיל עולה), 43 אחוזים בחטיבות הביניים ו60 אחוזים בבתי הספר התיכוניים.
Dave Nagel כותב ב- THE Journal כי נראה שינוי לטובה במידה שבה מורים משתמשים בטכנולוגיה על ידי שילוב כלים חדשים בכיתותיהם. בנוסף, בתי ספר מעודדים שימוש חיובי בטכנולוגיה מחוץ לביה"ס על ידי מתן שיעורי בית המחייבים שימוש באינטרנט. התלמידים לומדים מיומנויות טכנולוגיות בכיתה הכוללים הפקת סרטוני וידאו בין השאר, דבר שמעודד אותם להיות יוצרים, לא רק צרכנים של מדיה. הוא מצטט את Peter Grunwald נשיא ומייסד של Grunwald Associates עורכי המחקר: "הגישה והשימוש באינטרנט והכרת מגוון רב של טכנולוגיות ויישומים נדרשים לצורך הצלחתו האקדמית של התלמיד".
למרות שהמחקר הזה מומן על ידי חברה מסחרית המעורבת בחינוך והעוסקת ב...יצירת סרטוני וידאו, ואינו מחקר אקדמי מדעי, אני מוכנה לאמץ את המסר המעודד האומר שיש הכרה של אנשי חינוך בצורך להגביר את הדגש על אוריינות המדיה כדרך לעזור לתלמידים לפתח חשיבה ביקורתית ויצירתית.
ואם בנוסף, נעודד את התלמידים ליצור תוכן איכותי, מולטימדיאלי או טקסטואלי ולצרוך אותו בצורה נבונה ומושכלת, יצאנו נשכרים.

יום שישי, 24 באוקטובר 2008

על מטרות, תוכניות ולמידה אחרת

האם מורה שאינו: מצהיר על מטרותיו בבירור, מטרותיו מעורפלות, יש לו קושי בהערכת התקדמותם של תלמידיו, תוכנית הלימודים שלו משתנה כמעט יום- יום, אף פעם אינו משתמש במבחנים באופן תדיר וכמעט תמיד אינו דבק בנושא...הוא מורה גרוע?
כך מציג את עצמו Dean Shareski ומגדיר את תפקידו כמורה -"אדם המספק תמיכה ותובנות לתלמידיו". הוא מספר שהוא מספק ללומדים שלו מחוונים ובונה את הקריטריונים עם הלומדים שלו תוך הדגשה של תגובות תיאוריות. הוא משוכנע לחלוטין שמתרחשת למידה אצל לומדיו גם מתוך כך שהוא קורא את הבלוגים שלהם, המלווים את הלמידה שלהם.

בעיניו סוג ההערכה הנכון ביותר הוא הערכה מיידית (מעצבת) ותיאורית. הגדרת תוצאות במונחים מספריים, מערפל את הלמידה האמיתית שמתרחשת.

הוא טוען שתוצאות הלמידה של הלומדים אצלו הן:

- למידה חברתית ומקושרת

- למידה אישית ומוכוונת אישית (self directed)

- למידה לחלוק עם אחרים (shared) ולמידת שקיפות

- למידה עשירה בתוכן ומגוונת
הכותב כותב כי תפקידו הרשמי "יועץ ללמידה דיגיטלית" (Digital Learning Consultant).

לעיתים, אני עוסקת בבניית תוכנית עבודה עם מורים העובדים בסביבה דיגיטלית עם תלמידיהם. למרות שאני מזדהה עם הכתוב למעלה, אני מוצאת שרוב האנשים זקוקים לתוכנית כזו.
לב ליבה של התוכנית הוא מטרותיה הלימודיות. מטרות שמבהירות למורה מה הסיבה שבגללה הוא נוקט גישה זו או אחרת ומה הן התוצאות שלהן הוא מצפה. האם הוא מצפה לכך שהתלמיד ידע עובדות (הכנת תעודת זהות לחיים נחמן ביאליק- באיזו שנה נולד האיש?) או שאנו מצפים שיפתח חשיבה גמישה שיש בה יכולת העברה של ההבנה מתחום אחד לתחום אחר (ספרות יפה כמקור היסטורי). אבל יש לזכור שתוכנית, למרות יתרונותיה יכולה גם לשמש קופסא שמונעת מהאדם לפרוץ את גבולותיו- היא יכולה למנוע יצירתיות ואלתור שבלעדיהם אמנות ההוראה נשארת הוראה. בנוסף, יש לזכור שתוכנית למידה יכולה להבנות בדרכים שונות, שיתוף הלומדים בבנייתה, כפי שכתוב למעלה, היא דרך שיש בה פוטנציאל להביא לאחריות של הלומד ללמידתו ולהביאו ללמידה מוכוונת אישית ולאחריות על למידתו.