חלופות לנינג לשימוש ברשתות חברתיות/חינוכיות

בימים האחרונים ניתן לקרוא רשומות רבות של בלוגרים חינוכיים העוסקים בהודעה של חברת נינג (ning) אודות סגירת הרשתות החברתיות החינמיות שלה.
כבר מספר שנים שאני מתנסה בהובלת רשתות כאלה בהרכבים שונים של תלמידים ומורים: רשת חברתית/ חינוכית כיתתית, בית ספרית ומספר רשתות יישוביות.
הרשתות היישוביות מעניינות במיוחד בעיניי, בשל השקיפות (אני נמנעת משימוש בפועל ש.ב.ר) של קירות הכיתה. הרשת האחת אשר נועדה לתלמידי כיתות ה' בחוף הכרמל (הסביבה כמשאב למידה) הייתה חלק מלימודי סביבה באזור בהתמקדות על "סוכני זיכרון" והפרוייקט היווה חלק מתוכנית רחבה בהדרכת המכללה האקדמית בית ברל.
הרשת השנייה, "קרית ביאליק בשביל המתמטיקה" (שבה היו שותפים תלמידי כיתות ד' בקרית ביאליק) שימשה ללימוד אינטגרטיבי של מתמטיקה ומולדת (היישוב שלי). התלמידים (משישה בתי ספר) התבקשו לאסוף/ לצלם תמונות של היישוב בו הם מתגוררים, וליצור בדרך יצירתית- טכנולוגית משימות מתמטיות עבור תלמידים אחרים. התלמידים התבקשו גם לענות ולהגיב זה לזה על המשימות. שתי הרשתות הללו נבנו כאמור על פלטפורמת נינג שהייתה נוחה ביותר לשימוש מסיבות שימושיות, עיצוביות ומעשיות. למרות השימושיות והעיצוב המשובח של רשתות נינג, התמיכה של הרשתות בעברית לא היתה יציבה לאורך השנים ועדכוני הגרסאות התדירים גרמו לשיבושים בעבודה השוטפת, ולכן כבר בתחילת שנת הלימודים הזו, עברתי לשימוש ברשתות Elgg, בהמלצתה ובהקמתה של סוזן צעירי.
כיום אני מדריכה מורים ותלמידים הפועלים ברשת יישובית שהוקמה בפלטפורמת Elgg "קרית ביאליק בשביל המתמטיקה בארצות הים התיכון". ברשת יש קבוצות למידה בנושאים הלקוחים מספר הגיאוגרפיה של כיתות ה': מדינות הים התיכון, אקלים, ים, כלכלה, צמחייה ובעלי חיים ועוד. אותם תלמידים (שהתנסו ברשת נינג "בשביל המתמטיקה" בשנה הקודמת), התבקשו לכתוב משימות מתמטיות מותאמות לנושא הקבוצה שבה בחרו ולהגיב (בתגובה שיש בה התייחסות להיבטים הכוללים גם ניסוח מתמטי, לרמת האתגר, החשיבה- יכולת הפתרון, נתונים חסרים) זה לזה בצורה מושכלת ואתית. הפעם, התבקשו המורים מבתי הספר השונים לקחת אחריות על קבוצה (נושא גיאוגרפי) וללוות את הלמידה של התלמידים (מבתי הספר השונים) בדגש על מתמטיקה. הפרוייקט נמצא עדיין ב"הרצה", למרות שחלק מהמסקנות לגבי הרשת ולגבי התוכנית כבר הוסקו לצורך העתיד.
בנוסף, וברשת Elgg נוספת, "תלקיט לתלמיד", הופעלו קבוצות לצורך תקשורת בין שני בתי ספר בנושא סביבה (כיתות ו') ולצורך כתיבת בלוגים על ידי התלמידים - כיומני קריאה.
למרות שניתן לערוך רשימה ארוכה ומפורטת המשווה בין תכונותיהן הטכנולוגיות של הרשתות (נינג וElgg), ההבדל הגדול בעיניי הוא שרשת Elgg יושבת על שרת פרטי ואילו נינג מאחסנת בשרתיה את הרשתות והשליטה של החברה היא מוחלטת בכל הקשור לעדכון ושמירת הנתונים ברשתות. דבר זה חשוב במיוחד לאור ההודעה של נינג ו"גלי ההלם" שהודעה זו יצרה.
יש לזכור כי יש עוד לא מעט רשתות חברתיות מסוגים שונים ובעיצובים שונים, שניתן אולי "לגייר" אותן לשימוש חינוכי ואולי המסקנות שאליהן נגיע בהשוואה בין הפלטפורמות השונות ישפיעו במידה זו או אחרת על האפשרויות ועל הבחירות באסטרטגיות שונות, אך מתוך השימוש וההתנסות ברשתות השונות, ניתן לומר (בזהירות) כי בכל מקרה יש כאן טעימה מן השינוי שאליו אנו מייחלים- הנעה של התלמידים, כיווני חשיבה חדשים ומלהיבים ומורים המשמשים בתפקיד מורי דרך בתוך מרחב וירטואלי המיועד ללמידה ולחינוך.

להתעדכן כל הזמן...

בערך אחת לחודש ולעיתים אפילו פחות, אני מגלה שאני צריכה לשנות משהו בכישורי הגלישה והחיפוש שלי. למרות שאני מנסה לדבוק בהרגלים הישנים: לעבור על קורא הRSS, לחפש את הכותבים החביבים עלי שם, לערוך חיפוש אקטיבי אחר נושאים מסויימים שם או לבדוק באילו מאמרים החליטו חבריי לרשת הלמידה האישית שלי (PLN) לשתף אותי. אח"כ אני מחפשת בYouTube, בערוצים שאליהם נרשמתי, אם יש חדש ומעניין. הפייסבוק, שעליו אני עוברת מספר פעמים ביום, משמש אותי להתעדכנות שוטפת (מי זכה בנקודות במשחק הפארמוויל :-)), בעיקר בקישורים המקצועיים שאותם שולחים חבריי לרשת. ההמשך הוא טוויטר- מי שלח קישור מעניין שאותו כדאי לי לאמץ או להמליץ...ויש עוד מספר פרוצדורות שבעזרתן אני יודעת פחות או יותר מה קורה בעולם המקצועי שלי ובעולמות הנושקים לו.
אבל למרות הנסיון לדבוק בשגרת ההתעדכנות, אני מוצאת את עצמי מופתעת חדשות לבקרים מטכנולוגיות אשר אמורות להקל על החיפוש, להביא את המידע אליי ביעילות המירבית על ידי "האח הגדול". בהתאמה לכך, גם דרכי החשיבה שלי משתנות- כיצד אני משתפת מידע עם אחרים, למה אני עושה את זה, מה הוא סוג המידע שאותו אני חפצה לשתף, מהו קהל היעד למידע זה...?
אין זה מפתיע שאינני היחידה שעוסקת בהרהור אודות הסוגיה הזו. מסתבר שה"שאלה הגדולה של חודש אפריל" בבלוג The Learning Circuits היא "כיצד אני נשאר מעודכן?". Amit Garg למשל, מונה רשימה של 47 אתרים שיכולים לסייע בהתעדכנות שוטפת. לעומת זאת, Clive Shepherd חש כי יחד עם זאת הנקודה החשובה יותר היא החשיבה אודות עיצוב ושיטות למידה הנובעת מאותה הצפה בכלים ובפתרונות לניהול הצפת המידע. גם Karl Kapp מונה דרכים שונות שאמצעותן הוא מתעדכן, אבל מסיים בחשיבות ההתמקדות באסטרטגיות הוראתיות. הוא תמיד בוחן טכנולוגיות חדשות בראי אסטרטגיות אלה וכיצד הן יכולות להתרם מהטכנולוגיה. הוא כותב כי בעיניו האסטרטגיות ההוראתיות הן ראשונות בחשיבותן והטכנולוגיה בעקבותיהן. מצד אחד, אני מסכימה עם הגישה שפוטרת אותי במקצת מהמרדף המעייף אחר ההתעדכנות הטכנולוגית אך מצד שני, הצפת המידע קיימת, גם אם מנסים להתמודד איתה בדרכים של ניהול הידע האישי בצורה מסודרת עד כמה שאפשר.
ההתבוננות בצורך להתעדכן בטכנולוגיות דרך עדשת השינוי המתאפשר בשיטות הוראה, משחררת במקצת את הלחץ הנגרם מתוך התזזיתיות של עולם הטכנולוגיה המשתנה כל הזמן...אך לא לגמרי.

הילדים אינם הבעיה...

בדו"ח הורייזן 2010- גרסת k-12 (בתי ספר), מחברי המסמך מצהירים:
תוך שנה או פחות- שימוש ביישומי ענן (כמו אפליקציות שונות של גוגל ועוד).
תוך שנה או פחות- אימוץ של יישומים שיתופיים (לדוגמא- גוגל דוקס, VoiceThread, רשתות חברתיות ועוד).
שנתיים- שלוש שנים- למידה מבוססת משחק (משחקים שפותחו במיוחד לתחום החינוך ומשחקים אחרים)
שנתיים- שלוש שנים- שימוש בלמידה ניידת
ארבע - חמש שנים- הטמעה של יישומי מציאות מוגברת (augmented reality).
ארבע - חמש שנים- יישומים בתצוגה גמישה (flexible displays).
בנסיון להפריד בין הדברים הפרדה הגיונית, אני סבורה כי יישומי ענן, יישומים שיתופיים, למידה מבוססת משחק ולמידה ניידת, הם היבטים שונים של שבה הלומד יכול ללמוד בדרכים ובאסטרטגיות שונות ללא הגבלה של זמן ומקום (אלא רק הגבלה של זמינות הציוד והחיבור לאינטרנט). לעומת זאת, להבנתי,מציאות מוגברת שפירושה- נתונים וירטואליים- מידע, מדיה עשירה או אפילו שידור חי ביחד עם מה שאנו רואים בעולם האמיתי, למטרה של הגברת המידע שאותו אנו יכולים לתפוס בעזרת חושינו מורכבת מיישומים מתוחכמים שאת חלקם אנו יכולים ליצור וחלקם נוצרים על ידי אנשי מקצוע (דוגמא מדהימה).
לעומת זאת, התצוגה הגמישה מתייחסת בין השאר למסכים שניתן לקפל בצורה גמישה, שבה יהיה ניתן להשתמש או לוידאו המשולב בדפוס (וואו...)
האם מחברי הדו"ח אופטימיים? או שמא אנחנו כאן במדינת ישראל פשוט לא ממש מחוברים לדופק של העשייה החינוכית בעולם. מהיכרותי עם בתי ספר- יש בתי ספר שתקשורת בדואר אלקטרוני בין מורה לתלמידים או הורים נחשבת לשיא החדשנות ויש גם בתי ספר ששימוש ביישומי ענן, יישומים שיתופיים ובמקרים מסויימים גם למידה ניידת (כאשר היא באמת כזו), הם חלק משגרת היום בבתי הספר.
למרות הסקפטיות הזאת, אין ספק שכניסה לקישורים השונים בדו"ח מניבה מחשבות ורעיונות מעניינים לגבי השימוש שלהם היום ובעתיד בחינוך.

מקור:
Johnson, L., Smith, R., Levine, A., and Haywood, K., (2010). The 2010 Horizon Report: K-12 Edition.Austin, Texas: The New Media Consortium.