מדוע ילדי פינלנד כל כך חכמים?

במאמר של ה- WALL STREET JOURNAL כותב Ellen Gamerman כי הצלחתם של הילדים הפינים במבחני פיזה, הם מקור לתהייה ולשאלה על ידי אנשי חינוך בארה"ב. ניסיתי לתמצת את עיקרי המאמר ומצאתי את עצמי תוהה אודות הבדלים וקווי דמיון בין מערכת החינוך הפינית ובין זו שלנו והאם נכון להשוות בין תרבות כה שונה, לתרבות שלנו. לכן, החלטתי שלא להביע דעה אלא לנסות להביא את המאמר באופן אובייקטיבי עד כמה שניתן:

הילדים בפינלנד (והכוונה לגילאי 15 הנבחנים במבחנים אלה) אין תלבושת אחידה, הם אינם מכינים יותר מחצי שעה של שיעורי בית ביום, אין להם כיתות מחוננים ויש להם מעט מאד מבחנים הקשורים בסטנדרטים, הם מבלים שעות רבות מול המחשב, צובעים את שערם מאזינים למוזיקת "heavy metal" וראפ כמו עמיתיהם האמריקאים (והישראלים) ואינם מתחילים את לימודיהם בבית הספר לפני גיל שבע. למרות זאת, בכיתה ט' הילדים הפינים מובילים בין 57 ארצות הנבחנות במבחנים אלה, במתמטיקה במקצועות מדעיים ובקריאה. כל זאת בדרך להפיכתם לחברה שבה העובדים נחשבים בין היצרניים ביותר בעולם.

כ- 400,000 תלמידים בני 15 מכל העולם עונים על שאלות רב- ברירתיות וכותבים חיבורים במבחן שמודד חשיבה ביקורתית ויישום הידע. נושא טיפוסי היה "דונו בערך האמנותי של גרפיטי". אז מה הוא סוד הכישורים הגבוהים של תלמידי פינלנד? מחנכים מכל העולם ניסו ללמוד את סודה של המדינה ומצאו עניין פשוט אך לא קל: מורים בעלי הכשרה מעולה וילדים האחראיים ללמידתם. המורים יוצרים שיעורים המותאמים לתלמידיהם "אין לנו נפט או עושר טבעי, ידע הוא הדבר שיש לאנשי פינלנד." בהצצה לתוך בתי הספר, ניתן לראות גישה של חזרה לבסיס. אין נבחרות ספורט או נשפי סיום מפוארים ואין גם כיתות מחוננים, המחנכים הפיניים מאמינים שהם משיגים תוצאות טובות יותר על ידי התמקדות בתלמידים החלשים יותר מאשר בחזקים. הרעיון הוא שתלמידים חזקים יכולים לעזור לתלמידים הממוצעים בלי לפגוע בהתקדמות האישית שלהם. אם הם מוצאים שהשיעור קל מדי, הם מקבלים עבודה נוספת.התלמידים קוראים למורים בשמם הפרטי והחוקים היחידים הם, איסור על הכנסת טלפון סלולרי, איי-פוד או...כובעים. התלמידים המורדים יותר צובעים את שערם לשחור או לורוד ולובשים גופייה ונעלי עקב במזג האוויר הקר עם אביזרים הולמים, מחפשים תשובה לכל שאלה ב Google גולשים ברשתות חברתיות ושומעים מוסיקת Heavy metal.

במסלול להכשרת מורים, פרחי ההוראה עובדים עם ילדים כאשר מוריהם צופים בהם ומעריכים את עבודתם. המורים חייבים להחזיק בתואר M.A והמקצוע הוא תחרותי במידה רבה, לכל משרה יש יותר מ-40 מועמדים. המשכורת דומה למשכורת בארה"ב אך יש להם יותר חופש מקצועי.המורים הפינים בוחרים את הספרים ומתאימים את השיעורים תוך כדי אימון התלמידים לעמידה בסטנדרטים הלאומיים. "ברוב הארצות החינוך נראה כמו מפעל מכוניות, בפינלנד, המורים הם היזמים" אומר מר Scleicher מהOECD הפריסאי. מבחינה טכנולוגית, המחנכים עובדים עם לוח וגיר ומקרני שקפים מיושנים (ובמחשבי ספריית בית ספר אין חסימת אתרים) אך למרות זאת, רמת ההוראה היא מיטבית.

הסבר אחד להצלחה הפינית הוא אהבתם לקריאה. יש ספריות בקניונים וספריות ניידות הנוסעות לאזורים המרוחקים. הסבר אחר יכול להיות השפה- האוכלוסייה הומוגנית במידה רבה יש מעט תלמידים שאינם שולטים בשפה הפינית ואין דיבוב לסרטים (כפי שיש בארצות אירופאיות שונות) הילדים נאלצים לקרוא את התרגום לסרטים. ברמת ההכנסה וההשכלה אין שונות רבה בין הפינים ופינלנד נהנית רמת מחיה הנחשבת בין הגבוהות בעולם.

בשלושת השנים האחרונות ללימודים, יש הפרדה לרמות של לימודים המבוססות על ציונים; 53% לומדים בבתי ספר עיוניים והשאר בבתי ספר מקצועיים (כולם נבחנים בבחינת PISA).אחוז הנשירה מתיכוניים עיוניים הוא כ- 4% ומתיכונים מקצועיים, כ- 10%. המדינה משקיעה 7,500$ בתלמיד לשנה והפער בין הישגי בתי הספר הוא הקטן ביותר בבחינת הPISA. בהמשך,מבחינת ההשכלה הגבוהה- הלימוד באוניברסיטאות הוא בחינם וההבדלים בין האוניברסיטאות מבוססים על ההתמחויות האקדמיות שלהן.

האם ניתן ללמוד משהו ממערכת החינוך הפינית? קו מוביל במאמר היה מתן עצמאות לתלמידים בחייהם, בלמידתם ואפילו באוכל שאותו הם בוחרים במזנון בית הספר. גם למורים יש עצמאות רבה בהוראתם ואפשרות להשמיע את קולם האישי, גם הכשרתם מעמיקה ומקיפה. ואולי זו אהבת הקריאה? או שעולם כל כך שליו ואחיד כמו עולמם של הפינים, מאפשר להם להיות פנויים ללמידה ולהצלחה במבחנים?

• לקריאה נוספת: היערכות למבחני פיזה 2009