להתעדכן כל הזמן...

בערך אחת לחודש ולעיתים אפילו פחות, אני מגלה שאני צריכה לשנות משהו בכישורי הגלישה והחיפוש שלי. למרות שאני מנסה לדבוק בהרגלים הישנים: לעבור על קורא הRSS, לחפש את הכותבים החביבים עלי שם, לערוך חיפוש אקטיבי אחר נושאים מסויימים שם או לבדוק באילו מאמרים החליטו חבריי לרשת הלמידה האישית שלי (PLN) לשתף אותי. אח"כ אני מחפשת בYouTube, בערוצים שאליהם נרשמתי, אם יש חדש ומעניין. הפייסבוק, שעליו אני עוברת מספר פעמים ביום, משמש אותי להתעדכנות שוטפת (מי זכה בנקודות במשחק הפארמוויל :-)), בעיקר בקישורים המקצועיים שאותם שולחים חבריי לרשת. ההמשך הוא טוויטר- מי שלח קישור מעניין שאותו כדאי לי לאמץ או להמליץ...ויש עוד מספר פרוצדורות שבעזרתן אני יודעת פחות או יותר מה קורה בעולם המקצועי שלי ובעולמות הנושקים לו.
אבל למרות הנסיון לדבוק בשגרת ההתעדכנות, אני מוצאת את עצמי מופתעת חדשות לבקרים מטכנולוגיות אשר אמורות להקל על החיפוש, להביא את המידע אליי ביעילות המירבית על ידי "האח הגדול". בהתאמה לכך, גם דרכי החשיבה שלי משתנות- כיצד אני משתפת מידע עם אחרים, למה אני עושה את זה, מה הוא סוג המידע שאותו אני חפצה לשתף, מהו קהל היעד למידע זה...?
אין זה מפתיע שאינני היחידה שעוסקת בהרהור אודות הסוגיה הזו. מסתבר שה"שאלה הגדולה של חודש אפריל" בבלוג The Learning Circuits היא "כיצד אני נשאר מעודכן?". Amit Garg למשל, מונה רשימה של 47 אתרים שיכולים לסייע בהתעדכנות שוטפת. לעומת זאת, Clive Shepherd חש כי יחד עם זאת הנקודה החשובה יותר היא החשיבה אודות עיצוב ושיטות למידה הנובעת מאותה הצפה בכלים ובפתרונות לניהול הצפת המידע. גם Karl Kapp מונה דרכים שונות שאמצעותן הוא מתעדכן, אבל מסיים בחשיבות ההתמקדות באסטרטגיות הוראתיות. הוא תמיד בוחן טכנולוגיות חדשות בראי אסטרטגיות אלה וכיצד הן יכולות להתרם מהטכנולוגיה. הוא כותב כי בעיניו האסטרטגיות ההוראתיות הן ראשונות בחשיבותן והטכנולוגיה בעקבותיהן. מצד אחד, אני מסכימה עם הגישה שפוטרת אותי במקצת מהמרדף המעייף אחר ההתעדכנות הטכנולוגית אך מצד שני, הצפת המידע קיימת, גם אם מנסים להתמודד איתה בדרכים של ניהול הידע האישי בצורה מסודרת עד כמה שאפשר.
ההתבוננות בצורך להתעדכן בטכנולוגיות דרך עדשת השינוי המתאפשר בשיטות הוראה, משחררת במקצת את הלחץ הנגרם מתוך התזזיתיות של עולם הטכנולוגיה המשתנה כל הזמן...אך לא לגמרי.