יום שבת, 11 באפריל 2009

הרהורים על הרהורים

Karl Fisch כותב רשומה קצרה ומכנה אותה "Pondering" (להרהר) בעקבות שורה שקרא במקום כלשהו בהקשר שונה לחלוטין מההקשרים הרגילים שבהם הוא עוסק: "You cannot lead strangers, you can only coerce or bribe them".
כלומר, אינך יכול להיות מנהיג לזרים שאינך מכיר, אתה יכול רק לאלץ אותם או לשחד אותם. הוא אינו טוען שהוא מסכים עם המשפט לחלוטין, אך המשפט העלה בו מחשבות בהקשרים הבאים:
שינוי/ רפורמה בית ספרית: מה מידת ההצלחה כאשר זו מיושמת ברמה ארצית? או לפעמים, אפילו ברמות מקומיות יותר? כלומר, גם אם יש צורך בשינוי מערכתי (והוא מאמין שצריך) ולא רק רפורמה שיש בה "כיסים של הצלחה", האם אפשר בכלל לקיים שינוי מערכתי בכל סדר גודל?
למידה מקוונת (online classess)- כיצד מובילים מערך מקוון או אפילו היברידי (פנים אל פנים ומקוון)? האם זה מציאותי שנתגבר על היותנו "זרים", ללא מגע פנים אל פנים לעיתים מזומנות? האם יש צורך להנהיג בכיתה (פיזית, היברידית או מקוונת)?
רשת למידה אישית (PLN):למרות שקארל פיש מאמין ברשתות אלה, הוא מהרהר לגבי היכולת שלהם במונחים של מנהיגות ושינוי בר-השפעה. למרות שרבים ברשתות הלמידה האישיות שלו אינם "זרים", הם גם אינן "מכרים" או "חברים". האם מישהו יכול להגיע מרחוק ו"להנהיג" בדרך משמעותית? הוא מהרהר לגבי האפקטיביות של מפגשים שהוא עורך עם "זרים" ומסיים: "אם אני לא חלק מהפיתרון, אזי אני חלק מהבעיה"

בקריאת הרשומה, עלו במחשבתי כל אותם ספרים שקראתי שאותם כתבו כמובן זרים גמורים אשר השפיעו על דרכי מחשבתי, סרטים שבהם צפיתי, אשר ליוו או מלווים אותי ואשה אחת זרה, שיעצה לי לפני שנים לבחור בדרך מקצועית מסויימת ולא באחרת ואשר שינתה את חיי לחלוטין.
הצצתי במילון כדי לבדוק שוב את פירוש המילה מנהיגות ומצאתי:
מנהיג-1. הולך בראש כדי להראות את הדרך לאחרים; 2. קובע שיש לנהוג באופן מסוים; 3.נוהג, מוליך מזרז ללכת; 4. קובע מנהג.
האם יש צורך להכיר מקרוב את האנשים שאותם אתה מנהיג? ואולי אתה יכול להיות מנהיג ולא להיות מודע לכך? התשובה ברורה ואינני יודעת מדוע עלו המחשבות הללו בראשו של קארל פיש, הרי נפוליאון בודאי לא הכיר את כול חייליו, האם השפעתו של אריסטו הייתה על מכריו בלבד?
למרות ספקותי, החלטתי לענות על תהיותיו אחת לאחת:
שינוי/ רפורמה בית ספרית: קטונתי מלשפוט את מידות ההצלחה של רפורמות חינוך לאומיות. תוכניות חינוכיות או תקשוביות בקנה מידה זה או אחר, אין ספק שלא מספיקים "כיסים של הצלחה" ולא ברור גם מה היא אותה הצלחה. האם ההצלחה היא זו של עלייה בהישגים? אילו הישגים אנו מודדים? האם מדובר בשיפור ערכי? האם ניתן כלל להגיע להסכמה מה היא הרפורמה הנדרשת בלי שיתוף של האנשים עצמם שבהם נוגעת הרפורמה? אני נוטה להסכים כאן עם הבלבול והתהיות שאותן מציג קארל פיש.
למידה מקוונת: חוויתי מספר חוויות נפלאות של למידה מקוונת שבה התפתחה מנהיגות משפיעה שהובילה קבוצה שלמה לחווית למידה אמיתית ואף להישגים קונבנציונלים מדידים. בקבוצות הללו, היינו זרים זה לזה בתחילת הדרך, אך לא בסופה. האם יש קשר לאקלים הים-תיכוני שבו כל אדם שירת בצבא עם אח של מישהו? אינני בטוחה.
במקרה האחד, שבו למדתי קורסים של האוניברסיטה הפתוחה לתואר השני מבלי להגיע ולו למפגש אחד, סחפה אותנו במנהיגותה אחת הסטודנטיות דאז, אינה בלאו, שאירגנה, דחפה, סייעה ותמכה - הכל ללא מפגש אחד פנים אל פנים איתה. במקרה אחר, למדתי בהשתלמות מקוונת שבה היו רק שני מפגשים פנים אל פנים. חולקנו לקבוצות למידה קטנות ללא תלות במקום פיזי. את הקבוצה שלי פגשתי פנים אל פנים רק במפגש הסיום בו הצגנו את תוצר עבודתנו. הקבוצה הונהגה על ידי שתי מנהיגות שהשאירו את רישומן והשפעתן על כולנו, ליזי כהן וגילה לוי.
רשת למידה אישית (PLN): ברשת הלמידה האישית שלי ישנם אנשים שהיו פעם זרים והיום הם חברים כמו סוזן צעירי, ג'יי הורוויץ או ראובן וורבר. לפי הגדרת המושג מנהיג, הם משמשים מנהיגים ומורי דרך, כל אחד בדרכו הוא. יש גם אנשים שאינני מכירה, זרים גמורים שאיני יודעת דבר על חייהם אך הדברים שהם כותבים לעיתים משפיעים על השקפת עולמי. את כולם אני מוצאת בתוך קורא הrss שלי והם אפילו אינם יודעם על קיומי. לא כל אחד מהם מנהיג, או הולך בראש ומראה את הדרך לאחרים, אך רבים מהם אכן כאלה. קארל פיש הוא אחד מאלה שאת דבריו אני קוראת, אך הפעם אינני מסכימה עם דבריו.

3 תגובות:

יענקל אמר/ה...

אולי אין זה במקרה שבחרת לבחון את נושא המנהיגות דווקא בפסח.

ההגדה המסורתית בכלל איננה מזכירה את משה רבנו. לפי ההגדה הזאת, ה-"מנהיג" של יציאת מצרים הוא הקב"ה. לעומתה, בהגדה של הקיבוץ הארצי משה כן מופיע. עורכי ההגדה ראו לנכון לציין את המנהיג, ובדרך הזאת לרמוז שיציאת מצרים היתה מעשה ידי אדם. אבל אליה וקוץ בה: המאבק לצאת ממצרים ירד אולי מהשמיים, אבל נוצר הרושם ששחרור העם היה תלוי בכוחו של אדם אחד, ובלי מנהיגותו שום דבר לא היה קורה.

באחד מאמירותיו הידועות, יוג'ין ויקטור דבז (Debs), דמות חשובה במפלגה הסוציאליסטית של ארה"ב לפני מאה שנה, מיקד היטב את הבעיה: I am not a labor leader. I don’t want you to follow me or anyone else. ... I would not lead you into the promised land if I could, because if I could lead you in, someone else could lead you out.

נדמה לי שהתרומה המשמעותית ביותר של הרשת, ובוודאי הרשת בחינוך, היא טשטוש המחיצות בין המנהיג והמונהג, בין הלומד והמלמד. כולנו לומדים, וכולנו יכולים גם ללמד. כמו במילים של ההורה הסוערת: "אין כאן ראש ואין כאן סוף" – הרשמת מאפשרת לנו להיות שותפים אמיתיים בתהליך.

כבוד הוא לי להיות חלק מרשת הלמידה האישית שלך, אבל אינני מרגיש שום צורך, או רצון, לזכות בתואר של מנהיג.

Unknown אמר/ה...

אל לנו לטעות ולחשוב שמחויב הדבר שמנהיג הוא אדם שהולכים אחריו בעיניים עצומות ואומרים אמן לדבריו בכל מחיר (למרות שההיסטוריה לימדה אותנו שבמקרים רבים הדבר הוא אכן כך).
אם רשת למידה אישית היא אכן רשת, אין בה ראש ואין בה זנב. יש בה אנשים מרכזיים יותר ומרכזיים פחות ובכל רגע עשוי הדבר להשתנות והגמישות היא אמיתית. המרכזיות של האנשים ברשת האישית היא סוג של מנהיגות. אדם יכול להיות מנהיג לרגע, מנהיג לשעה ולא דוקא מנהיג לחיים. תמיד יהיו דמויות מרכזיות יותר, משפיעות יותר- גם ברשת שבה הכל שיתופי, משותף ומשתתף.
אפילו בטוקבקים (שעליהם אפשר לערוך מחקר אנתרופולוגי בפני עצמו), יש מנהיגים לרגע, או פשוט דמויות מרכזיות שכולם מגיבים להם, מסכימים איתם ואחרי שעה יורדים מהבמה).
מנהיג (ללא שימוש במילון הפעם), הוא אדם שאתה קשוב לדרכו ולמילותיו אך אינך דווקא הולך אחריו כעיוור באפילה.
כמו כן, אינך צריך להכיר אדם על מנת שדרכו או מילותיו יקסמו לך, ואין רמת ההיכרות האישית מסמלת את מרכזיותו של האדם ומידת השפעתו בתוך הרשת שלך.

אינה אמר/ה...

אריאלה,
אני מסכימה איתך שאין צורך להכיר מנהיג פנים-אל-פנים או אפילו הכרות קרובה יותר באמצעות הרשת כדי להיות מושפע ממנו. למשל, אני מרגישה מאוד מושפעת בזמן האחרון מרעיונותיו של פרופסור אמריטוס מאוניברסיטת סטנפורד - Zimbardo על הקשר בין אישיות לבין תפיסת הזמן. http://www.youtube.com/watch?v=1LDwdyIxRy0&feature=related
ספק רב אם אי פעם יהיה לי הכבוד להכיר אישית איש מדע ברמה כזאת, אבל המנהיגות שלו סוחפת אנשים זרים שיושבים באולם ורבים שיחשפו לרעיונותיו באמצעות הרשת. אז אני לגמרי איתך אריאלה: מנהיגי רוח (דמויות בולטות בפילוסופיה, מדע, אמנויות, דת, ... עד לבלוגרים מובילים :-) ומנהיגי מעשה (פוליטיקאים, אנשי חינוך ועוד) יכולים להשפיע על אנשים לא מוכרים רבים - בתקופתם ובדורות הבאים.
אינה