יום שבת, 15 בדצמבר 2012

פדגוגיה חדשנית או פדגוגיה מחדשת?המקרה של ספרי לימוד אלקטרוניים

המונח "פדגוגיה חדשנית" צריך להיבחן בעיניים ביקורתיות וזהירות ותוך הבנה של המשמעות ההיסטורית, התאורטית והמעשית של הפדגוגיה. האם פרקטיקות פדגוגיות שבהן המורה מרצה מול כיתה תוך שימוש בלוח אינטראקטיבי (אולי משתמש בהמחשות ובסרטונים ואולי גם משתף את התלמידים הניגשים אל הלוח) יכול להיחשב כ"פדגוגיה חדשנית"? האם שימוש של התלמידים במחשבים ניידים, טאבלטים או ספרי לימוד אלקטרוניים תוך ישיבה סדורה בכיתת הלימוד, שימוש במערכות ניהול למידה מבוקרות המאפשרות מעקב נוח הוא חדשני? האם למידה ניידת השוברת גבולות זמן ומקום , הינה חדשנית בהכרח בהיבטיה הפדגוגיים?
נראה כי הכלים הטכנולוגיים החדשים יכולים לאפשר ולזמן אפשרויות פדגוגיות מגוונות השאובות ממסורות הוראה ישנות או אפילו עתיקות-יומין. המסורות הללו של פדגוגיה דיאלוגית, ביקורתית, הוראה לשם למידה פעילה ויוצרת של הלומד, יכולות להתאים לעידן הדינמי שבו אנו חיים היום. לפיכך אני מציעה להשתמש במונח "פדגוגיה מחדשת", כזו הרואה את העבר הרחוק כבסיס להתחדשות בהווה ובעתיד.הוספת טכנולוגיה כלשהי לדרך פדגוגית קיימת, הנהוגה מאז פרוץ העידן התעשייתי אינה חדשנית. בהמשך, אתייחס לספרי לימוד אלקטרוניים כהמחשה לטענה זו.
ספרי לימוד אלקטרוניים הם דוגמה לטכנולוגיה חדשה באופן יחסי - טרנד חדש יחסית (הצומח בעיקר מהימצאותם של מכשירים דיגיטאליים זולים באופן יחסי בידי חלקים נרחבים מהאוכלוסייה) ההולך ותופס תאוצה. הטמעתם במערכת החינוך יכולה להביא שינוי (פדגוגי) או להשאיר את המצב על כנו. נראה כי הנוחות של נשיאת כמות גדולה של ספרים במכשיר אלקטרוני אחד קל-משקל, האפשרות לעדכון מתמשך, כמו גם הניידות והזמינות המתמדת של הטקסטים, אכן מהוות שיקול לרכישה ולשימוש בכלי הטכנולוגי בתהליכי ההוראה. האם ניתן לכנות זאת "פדגוגיה חדשנית"? האם השימוש בספרים אלקטרוניים מזמן בהכרח שינוי של דרכי ההוראה, הלמידה וההערכה? ואם כן, אילו דרכים?
כיום, ניתן למצוא ספרי לימוד אלקטרוניים המאפשרים למורים לכתוב הרחבות והבהרות של הטקסט, להטמיע בו גרפים וסימולציות הממחישים את הנתונים,להוסיף סיכומים ולהשתמש בכלים כגון לוחות זמנים ומחשבונים כדי לתמוך בלמידה מובנית ובהערכה מעצבת. בנוסף, המורה יכול לקיים דיאלוג אודות הטקסט עם תלמידיו ולספק משוב למידה מעצב ומתמשך.
הלומדים בספרי לימוד אלקטרוניים יכולים ללמוד בדרכים חברתיות ומשתפות יותר ובדרכים הנותנים מקום לידע האישי שלהם ואפילו תוך התאמה אישית של חומר הלמידה או דרכי ייצוגו. הספר יכול לפתוח אופציות של כתיבה ויצירה פעילה במרחב שבו הלומד אינו פאסיבי ואינו לבד מול הטקסט.
דרכי הלמידה יכולות לכלול שיתוף של המורה ועמיתי הלמידה בהערות על גבי הטקסט , תקשורת עם אנשים נוספים הקוראים את הטקסט שבאותו דף (גם אם אינם שייכים לקבוצת הלמידה המידית), "עריכה משותפת" (co- authoring) שבה תכנים בספרי הלימוד נכתבים בצוותא, הנחייה מוטמעת (שבה קוראים יכולים לדון על, לבקש הסבר או להסביר קטע קשה לקריאה) ועוד. הטקסט הדיגיטלי בספר לימוד דיגיטלי כולל היפר קישורים, סרטונים ויישומונים מוטמעים כמו גם כלים נוספים המובנים במכשירים הללו כגון, הקלטת קול, מצלמה, מכשיר ניווט לוויני (GPS) וחיישן תנועה (tilt sensor). יישומים וכלים אלה ואחרים, יכולים לשנות את התפיסה ולהעמיד באור חדש את המהות של ספר לימוד בכלל ושל טקסט לימודי בפרט, את תפקידו של המורה ואת דרכי הלמידה של הלומד ובכך אולי להצביע על שינוי שיכול להתקיים ופדגוגיה שיכולה להתחדש.
ספרי לימוד אלקטרוניים יכולים להכיל בתוכם מערכות ניהול למידה והערכה מובנות המספקות משוב בדרך מתוכנתת מראש (בהתבסס על איסוף נתונים וניתוח הרגלי הקריאה והיצירה של הלומד), כמו גם על ידי הערות ובקשות לסיוע ומעורבות של המורה ושל עמיתי הלמידה. מחד, איסוף נתונים יכול לייעל, לתמוך ולקדם את הלמידה תוך מתן משוב דיאגנוסטי מייעץ ומאידך, איסוף זה יכול גם לשמש לצורך בקרה, מדידה ומעקב של תפוקות למידה העומדות בסטנדרטים מוכתבים. בהתייחסות לאפשרויות שהספרים הללו יכולים לזמן, כדאי לערוך חשיבה מחודשת אודות מטרות ההערכה ודרכיה במרחב הלימודי שהספר האלקטרוני יכול לספק.
לסיכום, ספר הלימוד האלקטרוני, שהכלים הטכנולוגיים שבו מתפתחים ומשתפרים בתדירות גבוהה יכול אם כן, כבר היום לאפשר התחדשות עקרונות פדגוגיים של למידה פעילה, יצירה ולמידה בחברותא, דיאלוג, הפעלת חשיבה ביקורתית והתמודדות יעילה עם הצפת המידע. אבל הסתנוורות מהנצנוץ שבטקסט האלקטרוני ושימוש בספרים הללו כבספרי הנייר הוותיקים אשר לא ינצל את האפשרויות הגלומות בהם, יביא לכך שהאדרת תהיה חדשה אבל אנחנו נשאר עם אותה גברת.

תודות- בגיבוש מחשבות שמופיעות כאן נעזרתי בידידי ג'יי הורוויץ

יום שלישי, 29 במאי 2012

למידה חברתית ואישית ברשתות חינוכיות


תקציר מתוך הרצאה שהוגשה על ידי סוזן צעירי ואריאלה לונברג בכנס רשתות חברתיות בחינוך במכון מופ"ת בשנת 2010
ניתן למצוא דוגמאות מגוונות ללמידה באמצעות רשתות חברתיות בארץ ובעולם.
בהרצאתנו נציג מקצת מן האפשרויות הקיימות ואת הרעיונות החינוכיים שהן מייצגות.
השימוש ברשתות החברתיות, גולש לכל התחומים.  גם אנשי חינוך  נמנים בין המשתמשים ברשתות חברתיות, חלקם לשימושם החברתי וחלקם גם לשימוש המקצועי הכולל יצירת קשרים, הרחבת ידע ושיתוף פעולה עם עמיתים ממקומות שונים. אותם אנשי חינוך אשר חווים את היתרונות החברתיים והמקצועיים של התקשורת באמצעות הרשתות החברתיות, רואים בניצול הרשתות בחינוך פוטנציאל גדול וגם חשיבות בהנחיית תלמידיהם כיצד  לתפקד בתוך סביבות כאלה.

אך לעתים קרובות דווקא החלקים השליליים של הרשתות הם אלה ש"מפריעים" ומחלחלים לתרבות הבית ספרית. כיצד ניתן ליהנות מה"טוב" ולהימנע מה"רע"?  אנו עדים להתפתחות של רשתות חינוכיות, אשר בניגוד לרשתות חברתיות שבהן המיקוד הוא חברתי, מתמקדות בלמידה, פורמלית או א-פורמלית.
רשתות אלה, הסגורות בפני משתמשים בלתי רצויים, מכילות אפשרויות והרשאות ניהול שונות ומאפשרות הובלת תהליך לימודי שיתופי לצד ניהול למידה אישי. נראה שיש מקום לבדוק את השימושים ברשתות אלה, את מידת התאמתן לחינוך וללמידה, את הדוגמאות השונות הקיימות בארץ ובעולם ואת האפשרויות השונות שנפתחות באמצעותן.

מורים היוצרים או המשתתפים ברשתות חינוכיות, טוענים כי הרשת מאפשרת למורה לתת ביטוי לתפקיד האמיתי שלו כפי שתואר על ידי ויגוצקי. לא עוד sage on the stage  אלא, guide-on-the-side  או meddler-in-the-middle. בסביבה זו התלמיד גם יכול ללמד או אף להיות קטליסט ללמידה של אחרים ובכך גם תפקודו המסורתי כ"מקבל מידע" משתנה לתפקיד פעיל, יוזם ויוצר.

מה יש ברשת חינוכית שמאפשר מימוש תפקידים שונים יל ידי ה"שחקנים" ושינוי  בשיטות ההוראה ובדרכי הלמידה? הרשתות הללו, מעצם טבען הינן בעלות היררכיה שונה מאתרים אחרים המיועדים ללמידה ולהוראה. גם אם מטרת הרשת נועדה ללימוד נושא מוגדר, לכל משתתף ברשת כזו, דף פרופיל אותו הוא מנהל, הוא יכול להוסיף תכנים, ליצור קבוצות ודיונים לצורך עבודת צוות ולנצל ערוצי תקשורת שונים. התוכן המעניין או החדש נוטה לצוף למעלה כך שהוא שקוף לכל משתמשי הרשת.  דרכי ההתמצאות והביטוי ברשת, "טבעיות" לרוב התלמידים וכוללות שיתוף תמונות, וידאו וטקסט.
בכל אלה ניתן למצוא מענה לסגנונות למידה שונים של לומדים, השמעת "קולם האישי" ואף האזנה אקטיבית של קהל שומעים אוהד.

יש להדגיש, כי עצם השימוש בפלטפורמה חברתית אינו מספיק על מנת להבטיח שיפור בהישגי התלמידים או פיתוח דרכי הוראה ולמידה חדשות. אם לא תוקדש מחשבה לפדגוגיה העומדת בבסיס השימוש ברשת החינוכית, יכולה זו במהרה להפוך למקום בו מתבצע תרגול ושינון המלווה בהרבה רעש סתמי. 
דוגמאות לרשתות חינוכיות (צילומי מסך) במהלך השנים שבין 2007-2012