יום ראשון, 13 במאי 2018

קהילות למידה

בשנים האחרונות, הופך מושג ה'קהילה' להיות נפוץ יותר ויותר בעולם הלמידה ובתחום הפיתוח המקצועי של מורים. מכיוון שיש בלבול בין מושג זה לבין מושגים אחרים דומים, חשוב לבאר את המושג ולהגדירו בצורה ברורה ועל ידי קריטריונים מובחנים. לכן, ברשומה זו יותווה המושג באופן כללי ולאחר מכן ייסקר קצרות בתחום הלמידה. בסופה, תשורטט טבלת השוואה בין קהילות למידה וקבוצות שאינן קהילות ואינן מוקמות לצורך למידה. 
כבר בשנות השבעים הבדיל Gusfield (1975) בין שני שימושים של המושג קהילה. הראשון, קהילה המוגדרת ע"י טריטוריה או באופן גיאוגרפי – כגון: שכונה או עיר, והשני יחסי ועוסק באיכות היחסים בין אנשים ללא קשר למקום מגוריהם. מחקרים רבים בתחום הסוציולוגיה דנים ב"תחושת הקהילה" (Sense of Community), אולם הגדרתם של McMillan ו-Chavis (1986) נחשבת לאחת ההגדרות המחייבות בתחום זה וגורסת שתחושת קהילה היא תחושת שייכות, תחושה של אכפתיות של החברים בקהילה זה כלפי זה ואמונה משותפת שצרכי החברים ייענו דרך מחויבותם להיות יחד. להגדרה זו יש ארבעה מרכיבים: (1) חברות (membership), (2) השפעה, (3) השתלבות ומענה לצרכים ו- (4) קשר רגשי משותף: (1) חברות – מתייחסת לתחושת השייכות, או ליכולת להתייחס לאחרים ברמה אישית; (2) השפעה – כוללת תחושת חשיבות (ברמה האישית וברמה הקבוצתית), או יכולת לשנות דברים עבור הקבוצה; (3) השתלבות ומענה לצרכים ­– מתייחס לחיזוקים שחברי הקהילה מקבלים על מעורבותם בקבוצה אשר מעודדים את המשך חברותם; ו- (4) קשר רגשי משותף – מתייחס לתחושת החברים שהם חולקים אמונות, ערכים, התנסויות ועוד.
קהילות למידה הן מקרה ספציפי של קהילות, קודם כל הן צריכות לקיים את העקרונות ותחושת הקהילה המופיעים למעלה. בנוסף, הן אמורות לספק מרחב לאנשים הרוצים להתרכז סביב למידה משותפת. קהילות למידה כוללות בין השאר: קהילות חקר (Communities of Inquiry, COI), קהילות למידה מקצועיות (Professional Learning Community, PLC), וקהילות מעשה (Communities of Practice, COP). למרות שאין הגדרה אחת מוסכמת של הקהילות הללו, ניתן לבחון את הקהילות הללו על פי המטרה שהן מיועדות לה:
o       קהילות חקר (Communities of Inquiry, COI) קבוצות של אנשים המעורבים בתהליך של חקר אמפירי של סיטואציות בעיתיות (Garrison, 2007).
o       קהילות למידה מקצועיות (Professional Learning Community, PLC) –קבוצות של אנשי מקצוע הבוחנים באופן משותף את הידע והפרקטיקות שלהם ודנים בהם במטרה להשתפר מבחינה מקצועית (בירנבוים, 2009).
o       קהילות מעשה  (Communities of Practice, COP) – קבוצות אנשים המתאחדים סביב עניין, בעיה או תשוקה לנושא כלשהו ואשר מעמיקות את הידע והמומחיות בתחום זה על ידי מעורבות הדדית, אינטראקציה על בסיס קבוע בין חבריהן וקיום רפרטואר משותף של משאבים (1998Wenger, ).
ההבדלים הדקים בין סוגי קהילות הלמידה מקשים להבחין ביניהם.  בנוסף, נכנסות למשוואה עוד כמה קבוצות שאינן עומדות בעקרונות הקהילה כמו קבוצות עבודה פורמליות, צוותי פרויקט ורשתות א-פורמליות. כל אלה יכולות להתקיים במסגרות ארגוניות כמו גם במסגרות חינוכיות. להלן השוואה בין 4 הקבוצות:


מה היא המטרה?
מי שייך?
מה מחזיק את הקהילה ביחד?
כמה זמן הקהילה מחזיקה מעמד?
קהילת למידה
לפתח את היכולות של חבריה, לחקור, להשתפר, לקיים רפרטואר משאבים
חברים הבוחרים בעצמם להצטרף או כחלק ממחויבות 
תשוקה, מחויבות, הזדהות עם מומחיות הקבוצה
ככל שיש עניין משותף
קבוצת עבודה פורמלית
להפיק תוצר
כל מי שכפוף למנהל הקבוצה
דרישות העבודה ומטרות משותפות
עד ההתארגנות הבאה לקבוצות עבודה
צוות פרויקט
להשיג משימה מסוימת
עובדים שחויבו מטעם ההנהלה
אבני הדרך ומטרות הפרויקט
עד שהפרויקט מסתיים
רשת א-פורמלית
לאסוף ולהעביר מידע
חברים ומכרים על רקע מקצועי
צרכים הדדיים
כל עוד אנשים חשים צורך בכך
ניתן לסכם שבבואנו להצהיר על הקמה של קהילות למידה, צריך לבדוק אם הקהילה עונה קודם כל על עקרונות כלליים המגדירים אותה ככזאת. בנוסף, חשוב לברר מה הן המטרות שעליהן רוצה הקהילה לענות ולנסות לחתור למימושן של מטרות אלה.

לקריאה נוספת: קהילות עשייה – מבוא קצר באתר אבני ראשה
  
מקורות:
בירנבוים, מ' (2009) הערכה לשם למידה ומאפיינים של קהילה מקצועית בית ספרית ותרבות כיתה המעצימים אותה. בתוך י' קשתי (עורך), הערכה, חינוך יהודי ותולדות החינוך: אסופה לזכרו של פרופ' אריה לוי. אוניברסיטת תל אביב: בית הספר לחינוך והוצאת רמות. עמ' 77-100.
 Garrison, D. R. (2007). Online Community of Inquiry Review: Social, Cognitive, and Teaching Presence Issues. Journal of Asynchronous Learning Networks, 11(1), 61-72.
Gusfield, J. R. (1975). The Community: A Critical Response. New York: Harper Colophon.
McMillan, D., & Chavis, D. (1986). Sense of community: A definition and theory. Journal of Community Psychology, 14, 6
Wenger, E., McDermott, R. A., & Snyder, W. (2002). Cultivating communities of practice: A guide to managing knowledge. Harvard Business Press.


           

אין תגובות: