יום שלישי, 2 בספטמבר 2008

חופשה או עבודה? לעבוד בחברת גוגל

בכתבה שפורסמה לאחרונה ב CBS NEWS כותב John Blackstone על יתרונות העבודה בGoogle. הוא מלווה עובדים בחברה הנוסעים למקום העבודה באוטובוס יוקרתי ונוח הכולל עמדות עבודה אלחוטיות, אוכלים ארוחות איכותיות ובריאות (בחינם) באחד מ 19 בתי קפה הנמצאים במתחם החברה, מתעמלים בחדר הכושר או שוחים בבריכה בשעות העבודה (כולל כביסת הבגדים בחומרים אקולוגיים) , מקבלים מסז'ים, מעונות יום לילדים בתנאים נוחים...בקיצור כל מה שצריך כדי להרגיש נוח וטוב. Jeffrey Pfeffer מבית ספר למינהל עסקים של סטנפורד אומר:
"Ironically, the hardest thing to copy at Google is not the free food or massages or parking, which anyone can do," says Pfeffer. "The hardest thing to copy and for corporate leaders to get in their heads is that if you hire intelligent people you actually let them use their intelligence." "If you give them freedom, they will amaze you," says Bock. "They'll surprise you with what they come up with." And sometimes, they will come up with great things over one of those delicious free meals."
ובתרגום חופשי- הדבר הקשה ביותר לחיקוי בעבודה בגוגל אינו דווקא תנאי העבודה, אלא ההבנה היא שאם אתה מעסיק אנשים אינטליגנטיים בעבודה ומעניק להם חופש להשתמש באינטליגנציה שלהם, הם יפתיעו אותך בדברים הנפלאים ביותר העולים על הדעת.
Tim Stahmer מהרהר על מאמר זה בבלוג שלו ומעלה שאלה מעניינת הנוגעת לנושא החינוך והלמידה בבתי ספר וחושב שחיקוי של דרך החשיבה של מנהלי Google לא היתה מזיקה גם בבתי ספר:
"That open, collaborative atmosphere at the core of Google’s corporate philosophy should be a fundamental part of teaching and learning in our schools."
בעיניו, האווירה הפתוחה והשיתופית הנמצאת בבסיס החשיבה הניהולית של Google צריכה להיות חלק בסיסי גם בהוראה ובלמידה בבתי הספר בארה"ב.
אין ספק, שמסז' למורה בתום שיעור לא יזיק... ואף שיפור בתנאי ההוראה והלמידה שלנו כמורים וכתלמידים לא יזיק ואף הכרחי לעבודה פורייה. אך בעיניי, תפיסת הלמידה והעבודה הלא פורמלית כמקפצה להישגים, היא זו המהפכנית בחשיבתה ונמצאת בסוד ההצלחה שלהם.

קישור לוידאו של המאמר ב CBS

תגובה 1:

יענקל אמר/ה...

אני בהחלט מסכים - החופש לנצל את האינטלגנציה הוא מרכיב חשוב ביותר, גם בסביבה החינוכית, והוא מרכיב שמחנכים לצריכים ללמוד לאפשר.

אבל לא פחות חשוב הוא החופש להכשל. גם אנשים אינטלגנטיים לא תמיד מצליחים. האינטלגנציה באה לביטוי לא בהעדר הכשלון, אלא ביכולת ללמוד מהכשלון. הציפיה, שמשום מה היא מאד רווחת בחינוך, שהכל צריך להיות מוצלח, שניסוי וטעייה הם סימן של חולשה ולא של חוזק, מונעת גם מאנשים אינטלגנטיים להגשים את היכולת שלהם.